אף אחד לא ציפה לזה.
הקורונה הגיעה, ועסקי הכושר הושבתו לגמרי.
אבל חלק קטן מהמאמנים, הצליחו להכניס כסף בדרכים שונות והיו רגועים.
אבל רגע,
למה רק חלק קטן?
לכולם היתה אפשרות לעשות אימונים בזום...
לכולם היתה אפשרות לעבור למסלול של ליווי מרחוק באימונים ביתיים...
כולם יכלו להכין מוצר דיגיטלי ולמכור אותו.
למה הרוב לא הכניסו שקל (או שעברו על החוק...),
ורק חלק קטן הצליח להתפרנס?

אני גם אוסיף ואומר, שזה לא הפרסום, לא כמות הסניפים ולא רמת המכירות.
להיפך, בבדיקה שעשיתי דווקא אלה שבנו על תחלופה גבוהה של מתאמנים וגיוס לקוחות מתמיד,
או עסקים גדולים עם מספר סניפים וצמיחה מהירה, חטפו הכי חזק!
שברתי על זה את הראש במשך חודש,
וגיליתי שני דברים בלבד שמשותפים לכל מי שעבד נכון:

במילים פשוטות, זה אומר שמי שדאג לפרסם לקהל שלו על בסיס קבוע, ולא רק בשביל להשיג את המתאמן הבא,
ומי שהתנהל נכון עם כסף חסך והשקיע וניהל נכון את ההוצאות וחשבונות הבנק בשנים האחרונות,
היה רגוע!
היה לו מספיק בצד, והקהל הקבוע שלו אפשר לו לשנות מהר כיוון ולמכור שירות חדש.

הם לא סקסיים ומושכים כמו עוד מודעה ממומנת, או לוגו חדש, או שלט חדש למקום, או משפט מכירה חדש,
או סט צילומים חדש, או ציוד חדש...
והבעיה הכי גדולה, הם לוקחים זמן.
אז רוב המאמנים לא טורחים להשקיע בהם.
מצטער, אבל זו האמת.
אני ועוד מאמנים אחרים, בזכות שני הדברים האלה יצרנו סכומים יפים מאוד בתקופה הזו משירותים שונים.
וזה בזכות שני הדברים האלה.
וזה העניין. כי לדעתי עושים עוול למאמני כושר. אף אחד לא מסביר באמת על הדברים האלה.
וזה מוזר,
כי אנחנו הכי מבינים בתהליכים ארוכים שלוקחים זמן.
איך יכול להיות שדווקא אנחנו נופלים ברמה העסקית?